אחת האפשרויות המרגשות שמציעה לנו הקידמה, היא הנגישות הרבה למקורות חכמה עתיקים כחדשים בכל העולם, והיכולת להתנסות בהן ולהכירן מקרוב. כשמתרחשים מפגשים כאלו, היצירתיות מתעוררת, מערבבת את חומרי הגלם ולוקחת אותם למקומות חדשים ומעוררי השראה.
במאמר זה אציג יצירה חדשה, אינטרגציה מרתקת לדעתי, פרי שנים של עיסוק במחשבת היהדות והקבלה, לצד לימוד מעמיק של עולמות האימון, הפסיכולוגיה וההתפתחות האישית, ושל מפגש, לימוד והתנסות בחכמת המזרח, הפילוסופיה ההודית ותורות המדיטציה, במיוחד הדינמית.
המדיטציה כדרך להגיע להתבוננות פנימית, לרגיעה, לחוויה עוצמתית של החיים ושל הכאן ועכשיו, מהווה חכמת חיים ודרך חיים מזה אלפי שנים. היא נפוצה ומוכרת בתרבויות המזרח, בעיקר באזורי הודו, סין, נפאל, תאילנד וטיבט, ומהווה יסוד חשוב בתורות המזרח הקדום, ההינדואיזם, הבודהיזם, הטאו ועוד. פחות ידוע מקומה של המדיטציה בתרבות היהודית, בעיקר בחוגי המקובלים והחסידים, כששורשיה מגיעים לספרי הקבלה הקדומים, לספרות המדרש ואף לתנ"ך ולספר התורה.
משמעות המילה מדיטציה היא התבוננות. מגוון שיטות מנחות כדי להגיע למצב שבו מצד אחד רמת הריכוז הפנימי תהיה גבוהה ככל היותר, ומצד שני, לא להיות במודעות כזו שמסתירה למעשה את האדם מעצמו. זוהי נקודה בלתי מוחשית של התבוננות, ממנה ניתן להכיר בתהליכים הפנימיים שמתרחשים בקרבינו, במחשבות, ברגשות, ובתחושות, בלי "להסחף" אחריהם ובלי להיות מופעלים ומושפעים על ידם. ישנן שיטות רבות ומגוונות במדטציה, כאלו המדגישות את פיתוח יכולות הקשב, תשומת הלב והויסות של תהליכים פיזיים, חושיים, רגשיים וקוניטייבים (כמו הגישות המבוססות על מנטרות או על מעקב אחר הנשימות). גישות אחרות שמות דגש על התמקדות בדפוסי מחשבה, רגש ודפוסי תגובה המחזקים את השלווה הפנימית (מהן הקשורות לתפישות עולם דתיות יותר). שיטות אחרות נועדו ליצור פירוק של המבנים הרגילים של חשיבה ומודעות, במטרה להבין לעומק את אופן פעולתן, לזהות דפוסים מזיקים ולשנות אותם (כמו למשל הויפאסנה).
המדיטציה הדינמית היא תהליך של התחברות לעצמי וליכולת שלנו להיות מודעים למה שקורה בתוכינו, על ידי "טעינה" של החושים באנרגיה, בתחושות וברגשות בעוצמות גבוהות מאלו שאנו חווים אותם ביום יום. על ידי פעולות שונות, הכוללות תרגילי נשימה מובנים, ביטוי מועצם במכוון של תחושות ורגשות, ריקוד סוער, תנועה לצלילי מוזיקה תוך התמקדות בתכנים פנימיים שונים ועוד, ממלאים את המאגרים הרגשיים, המודעים והלא מודעים ברגשות ותחושות. המטאפורה הקבלית לתהליך זה היא, שהכלים, כלומר, היכולות הרגשיות והקוגנטיביות שלנו, מתמלאים באורות, שהן התכנים החוויתיים שממלאים אותנו כשמשהו אותנטי מתרחש, כאן ועכשיו.
המדיטציה הדינמית, שפותחה והופצה בעולם על ידי הגורו ההודי אושו (ראג'ניש צ'נדרה מוהן ג'יין), מזמינה את המשתתף לעבור אחר השלב הדינמי, למצב של עצירה, הקפאה של הרגע, ומעבר לתודעה של "עד" – הרואה ומנכיח את מה שמתרחש בעולמו הפנימי. התהליך הדינמי שקדם לעצירה, ייצר תנועה פנימית עוצמתית המאפשרת ל'עד' לראות לעומקים שלא היה נחשף להם במדיטציה רגילה. נקודת השיא של המדיטציה, העצירה, היא למעשה נקודת היסוד של כל התורות הרוחניות המזמינות את האדם לחיות את חיים משמעותיים ומלאים. זהו למעשה גם הסוד של השבת, אותה מתנה ייחודית של התרבות היהודית לעולם כולו, שמהותה היא הזמנה לעצירה. פירוש המילה שבת בעברית הוא, עצירה, כזו, שעל ידי יצירת מגבלות על אינטראקציות עם העולם החיצוני ועם דפוסי ההתנהגות הרגילים והיומיומיים, מייצרת מרחב להתבוננות פנימית, התנתקות מההשפעות של שטף החיים, הרוטינה, עולם העשיה, ושל הכוחות הפנימיים המסיטים אותנו מעצמינו, ומאפשרת התחברות לנקודת העצמי, למקור הפנימי. במסורת היהודית השבת נקראת "עדות", והיא מתכתבת עם מצב העדות אליו מזמינה אותנו המדיטציה.
עוצמתה של המדיטציה היא בכך שפיתוח המיומנות להתבוננות פנימית מחבר את האדם לכוחות היסוד שלו, מקרב אותו לשליטה גבוהה יותר במחשבות, הרגשות והתחושות של, באופן שהוא משתמש בהם כרוכב על סוסו, ואין הם שולטים בו, כאדונים בעבדם. מלבד התועלות המודעות שיש למדיטציה הדינמית, היא פועלת, בהתאם לתפישת העולם ההוליסטית, על האדם כמכלול, ומניעה תהליך ריפויי לא מודע, במהלכו מתחדשים ומתרעננים קישורים פיזיים ונפשיים בין מרחבי הקיום האנושי, במנעד שבין הגוף, התחושות, הרגש, המחשבות והנפש, ובין היסודות המרכיבים את האדם ואת העולם, עפר, רוח, אש ומים.
כמו כל מיומנות, התרגול מיצר הרגל, מחזק את ה"שרירים" הפנימיים, מעבה את הקשרים הנוירוניים במוח שמפעילים את תהליכים פנימיים של מיקוד, מודעות, שליטה, פרואקטיביות, בטחון, שלווה, ומניעים לרגשות ברירת מחדל מועדפות, כאהבה, חמלה, חסד ושמחה.
האימון הוא כלי רב עוצמה המאפשר למפות את ארועי החיים בעבר ובהווה, ולברר מתוכם מהם המשאבים שעומדים לרשותינו, במישור החומרי ובמשור הרוחני, מהם הצרכים והרצונות שמניעים אותנו ומהם הערכים והאמונות שמעצבים את חיינו. דרך ניתוח ולימוד של מפות אלו, מציע האימון לבחון ולבחור, מהם היעדים הנכונים עבורינו, לטווח קצר ולטווח ארוך, המתאימים למי שאנו, לערכים האמיתיים שלנו, ליכולות שלנו ולחלומות שלנו. בהמשך לתהליך המיפוי וההגדרה מחדש, מציע האימון תוכנית עבודה המשלבת לימוד ועבודה פנימית עם משימות מוגדרות , בפרקי זמן ברורים, תוך עידכון שוטף של התובנות, באמצעות הנסיון המצטבר, ושל תוכנית העבודה והמשימות הנגזרות ממנה, בהתאם לנקודות המבט המתחדשות והפקת לקחים ומשמעויות מתוך התהליך האימוני. רבים מהאתגרים העולים בתהליך האימוני, קשורים להתמודדות עם הרגלים שמעכבים את היכולת ליצור שינוי, ולהגיע ליעדים הנחפצים שהם מעבר לאזור הנוחות בו נמצא המתאמן בראשית דרכו. אלו הם הרגלים מעשיים, כלומר, אפני התנהגות, הרגלים רגשיים, קרי, תבניות תגובה רגשית אוטומטית, ופרדיגמות קוגנטיביות, שמעכבות את היכולת להגיע למגוון של תפישות, נקודות מבט ותובנות, ומקבעות למעשה את האדם למקום בו הוא נמצא, למקום ממנו הוא רוצה לצאת ולהתקדם הלאה. בסיוע המדיטציה אפשר בקלות יחסית לזהות את המבנים האוטומטיים של תגובה ותפיסה, להגיע למצב של ריחוק בתחילה, והתקרבות מתוך עמדת שליטה, ולהניע את תהליך השינוי הרצוי באופן עוצמתי ביותר. מצד שני, הכלים והמסגרות של האימון, הבנויים על קשר מתמיד בין תהליכי לימוד לבין הדרכים המעשיות ליישם את התובנות הרלוונטיות בחיים עצמם יכולים למנף את התפוקה של העבודה המדידטיבית ולקדם את המתאמן והלומד להשגים משמעותיים הרבה יותר.
האימון היהודי מציע כלי אימון מודרניים ומתקדמים ביותר, בשילוב עם למידה וקבלת השראה ממקורות החכמה היהודית העתיקה, המוזגת יין עתיק ומשובח בכלים חדשים. מיתוסים וסיפורים עתיקים, סודות חכמת הנפש וההתבוננות בעולמות הנראים והנסתרים מאתנו לפי תורות הקבלה והחסידות, מעשירה ומעמיקה את תהליך ההתפתחות האישית וממנפת את עוצמתו של התהליך האימוני.
בשילוב של התובנות והכלים של האימון היהודי, עם תרגול המדיטציה הדינמית, מתחברים ומעשירים זה את זה עקרונות שונים ובו זמנים משותפים לעולמות אלו, כמו למשל הקשר בין 7 הצ'קרות של הפילוסופיה ההודית, המסמלות את מרכזי האנרגיה בגוף ובנפש, 7 הספירות בחכמת הקבלה, המייצגות את מימדי החיים בעולם ובאדם, 7 ימי השבוע , וההתבוננות הפנימית מתוך העצירה, של היום השביעי, יום השבת, ועוד. בנוסף לכך מציע האימון היהודי פרקטיקות שונות של עבודה פנימית, בכלל זה מדיטטיבית, הנמצאת בשימוש בקרב ציבור רחב מזה אלפי שנים. לדוגמא נביא את המושג ברכה, שהוא משפט שבח ותודה לבורא, שלפי ההלכה היהודית יש לומר לפני פעולות שבן האדם נהנה מהעולם, כמו אכילה. הברכה מהווה גם היא סוג של עצירה, פאוזה, בין הרצון להגיע למגע עם עולם החומר, ומאפשרת רגע של התבוננות, של מדיטציה, מי אני, מהו האוכל או כל חומר אחר בשבילי, כיצד במגע שלי עם החומר אני יכול להכניס ערכים של אמונה, צניעות והכרת הטוב. פעולה פרקטית פשוטה ויומיומית מסמלת תהליכים המתחברים לאותם עולמות שאנו מפגישים כאן.
התוכנית מדיטציה דינמית ואימון יהודי משלבת בין תרגול חוויתי ומגוון של המדיטציה הדינמית, ולימוד העקרונות הפילוסופיים והפסיכולוגיים העומדים ביסודה, עם תהליכי אימון מעשיים ומכווני תוצאות, בהשראת האימון היהודי, ומזמינה למפגש מרתק בין חכמות המזרח, היהדות, עולם האימון וההתפתחות האישית והיישומים המעשיים שנולדים מחיבורים אלו.
מאמן, מרצה, יוצר, מנחה סדנאות במגוון נושאים בתחומי ההתפתחות האישית, אימון יהודי, דינמיקה קבוצתית, מדרש יוצר, מנהיגות, העצמה ועוד, בעברית, אנגלית ורוסית
